המדיה החברתית הפכה לערוץ התקשורת המוביל בעידן המודרני. הנגישות, המיידיות והקלות שבה כל אחד יכול לצרוך או לשתף מידע הופכים את הרשתות החברתיות לכלי המועדף כיום להעברת מסרים, אך הרשתות השונות מבצעות הבחנה מאוד סלקטיבית בכל הנוגע לתוכן שאנחנו משתפים - ויש לזה השלכות דרמטיות על הרגלי צריכת המידע שלנו.
המדיה החברתית ביצעה מהפכה בכל הקשור לצריכת המידע שלנו, לא פחות מזה. החדירה של פלטפורמות כמו פייסבוק, אינסטגרם וטיקטוק לחיינו גרמה לדמוקרטיזציה של מידע, כלומר אפשרה לכולנו להשמיע את קולנו ולהגיע לקהלים עצומים באופן מיידי, מה שהיה נראה בלתי אפשרי עד לא מזמן. עם זאת, האלגוריתמים של הפלטפורמות הפופולריות מתעדפים תוכן מאוד ספציפי, כזה שנצרך במהירות ומניע מעורבות (לייקים, תגובות, שיתופים וכו׳) של צרכני התוכן. הפלטפורמות מתמקדות ביצירת וויראליות ו״הייפ״ שיעזרו להם למשוך יותר קהל ולכן מעודדת לרוב תוכן פשטני ושטחי - בדרך כלל אלו מסרים קצרים ומלהיבים או תכנים פרובוקטיביים שמעוררים מטענים רגשיים.
שיתוף של תכנים בעלי מסרים עמוקים ומשמעותיים ברשתות החברתיות הופך למשימה יותר ויותר מאתגרת ככל שחולף הזמן. הרשתות מגבילות את אורך התכנים שאנחנו יכולים לשתף במטרה שניצור תכנים קצרים ומהירים, מה שמקשה על העברה של מסרים עמוקים שדורשים הסברים מפורטים שלא מסתכמים במספר מילים מצומצם או כמה שניות בודדות של וידאו. בנוסף, תכנים בעלי תובנות ומסרים עמוקים יוצרים תגובה שונה בקרב מי שצורך אותם, הם בדרך כלל מעודדים חשיבה והרהור ויוצרים דיונים ואינטראקציות ארוכות סביב הנושא, הם לא מסתכמים בלייק וגלילה לסרטון הבא כמו שקברניטי הרשתות החברתיות היו רוצים.
הסיבה שפלטפורמות המדיה החברתית מעודדות תוכן מהיר ופשטני טמונה בנו. הפלטפורמות הללו מנסות לספק לנו (צרכני התוכן) את מה שאנחנו רוצים, אבל לא בהכרח את מה שאנחנו צריכים.
״הודות למיליוני שנים של אבולוציה, שהתפתחה בתנאים שונים לגמרי מהתנאים שרובנו נהנים מהם כיום, אנחנו מתוכנתים להישרדות בתפיסת מציאות של ״כאן ועכשיו״. ההישרדות של אבות אבותינו הייתה מותנית בתגובות מיידיות לצרכים ולאיומים מיידיים בסביבה שבה המשאבים היו מועטים והסכנות ארבו בכל צעד ושעל, ולכן, הנטייה הטבעית שלנו היא לחפש תגמול מיידי לפעולות שלנו״. (מתוך: סופרויוניסה – הישרדות בעידן המודרני)
סיפוקים מיידים גורמים לנו להרגיש טוב, לפחות בטווח הקצר. זו נטייה טבעית ואבולוציונית שקיימת בנו הודות לעבר שלנו. באמצעות שחרור של מוליכים עצביים כמו דופמין, המוח מתגמל אותנו וגורם לנו לחוש הנאה, אושר וכו׳, ובכך מעודד אותנו להמשיך לבצע פעולות שגורמות לסיפוק מיידי. צריכה של תוכן קצר ומהיר, וגם הלייקים והתגובות שאנחנו גורפים על הפוסטים שלנו, גורמים לנו לחוש סיפוק מיידי. הנטייה הטבעית שלנו יוצרת מנגנון הפקה וצריכה של תכנים קצרים, שטחיים ופרובוקטיביים על מנת לספק את הדחפים והרצונות שלנו בטווח הקצר, אבל בעיני זה לא מה שמספק את הצרכים האמיתיים שלנו בטווח הארוך.
אנחנו צורכים היום הרבה יותר תוכן בידורי מאשר תוכן אינפורמטיבי, הערכות טוענות שכ-80% מהתוכן שאנחנו צורכים כעת הוא תוכן בידורי. לעומת זאת, בטרום עידן האינטרנט והמדיה החברתית המצב היה כמעט הפוך, מרבית התוכן שצרכנו היה תוכן אינפורמטיבי או לימודי. שינוי המגמה של צריכת התוכן שלנו הוא דגל אדום עבורנו, לאורך ההיסטוריה הארוכה של המין האנושי הצלחנו לשרוד בהצלחה בזכות היכולת שלנו ללמוד, להשתפר ולהתפתח. קשה לי לראות איך צריכה מסיבית של תוכן פשטני ושטחי עוזרת לנו ללמוד כישורים חדשים, מעשירה את הידע שלנו והופכת אותנו לגרסה טובה יותר של עצמנו. קשה לי גם לראות איך צריכת תוכן מהסוג הזה, שבמקרים רבים מדובר בתוכן מפלג ומסיט, עוזרת לנו לבנות חברה טובה יותר ומקדמת אותנו כאנושות.
מה אנחנו יכולים לעשות כדי לשנות את המגמה?
ככל שהרשתות החברתיות יצליחו לרתק אותנו למסך - כך הם יצליחו להגדיל את ההכנסות שלהם מפרסום ויצליחו להגדיל את הכוח ואת ההשפעה שיש להן. לכן הרשתות החברתיות כנראה ימשיכו לעודד אותנו לצרוך וליצור תכנים קלים לעיכול שיספקו אותנו במהירות ויעזרו להן לממש את האינטרסים שלהן. כתוצאה מכך, מסרים עמוקים ומהותיים, כאלו הדורשים יותר זמן לחשיבה והרהור מצד צרכני המידע, נאבקים להשיג אחיזה בפלטפורמות שמתעדפות צריכה מהירה ותגובות מיידיות. המשמעות היא שכל עוד נמשיך לצרוך את רוב התוכן שלנו באופן פסיבי באמצעות המדיה החברתית, כנראה שיהיו לנו יותר הזדמנויות להיחשף לחלקיקי מידע קצרים ומהירים, ופחות הזדמנויות להיחשף למסרים מהותיים ותובנות מעמיקות.
שינוי בהרגלי צריכת המידע שלנו לא יבוא מהפלטפורמות כמובן, בחיים כמו בחיים, האחריות לתוצאות של חיינו היא אך ורק שלנו. אנחנו חיים בתקופה נדירה, יש לנו גישה חסרת תקדים למידע, אבל העובדות מצביעות על כך שאנחנו לא באמת מנצלים את היתרון שיש לנו על פני כל מי שחי על הפלנטה הזו לפנינו. אז מה אפשר לעשות כדי לצרוך מידע איכותי יותר, כזה שבאמת משרת אותנו?
״הדרך הכי טובה לנצח בעימות היא להימנע ממנו״
אם יהיה שוקולד בארון כנראה שאני יאכל אותו, קשה לי לעמוד בפיתויים כשהם בסביבה שלי ואני מאמין שאני לא היחיד. בדיוק בגלל זה אני משתדל לשמור את הסביבה שלי כמה שיותר סטרילית מדברים שאני יודע שאני לא אמור לאכול. אותו הגיון תקף גם לצריכת התוכן שלנו, כשאנחנו נמצאים במרחב הווירטואלי של המדיה החברתית, הסיכוי שנצליח להימנע מתוכן בידורי, פשטני ושטחי הוא די נמוך. האינטרס של הפלטפורמות הוא שניפול ל״מלכודת הגלילה״ בדיוק מאותן סיבות שציינתי קודם. הדרך הכי טובה לנצח במקרה הזה היא פשוט לצמצם את זמן השימוש שלנו ברשתות החברתיות. אפשר להגביל את זמן השימוש באפליקציות דרך ההגדרות של הפלאפון, להגדיר לעצמנו זמן מסוים שרק בו אנחנו נכנסים לפלטפורמות, לשים את הפלאפון רחוק מאיתנו (זה מה שעוזר לי יותר מכל דבר אחר), או כל דרך אחרת שתעזור לנו לצמצם את החשיפה לפיתויים.
לתעדף את מה שחשוב
כנראה ששעתיים של גלילה בין סרטוני אוכל לסרטוני חתולים לא תלמד אותנו משהו שישנה לנו את החיים. לעומת זאת, שעתיים של הקשבה לפודקאסט בנושא שמעניין אותנו דווקא כן. הבחירה מה לצרוך היא שלנו. אם נשקיע יותר זמן בקריאת ספרים ומאמרים, הקשבה לפודקאסטים וצפייה בתכנים אינפורמטיביים ופחות זמן בגלילה בין סרטונים קצרים, שטחיים וויראליים, נוכל להיחשף למידע איכותי יותר ולסגל לעצמנו הרגלי צריכת תוכן בריאים יותר.
לא כל הפלטפורמות נולדו שוות
פלטפורמות כמו אינסטגראם וטיקטוק מקדמות תכנים שמקדמים את האינטרסים שלהן, לכן הן גם מושכות יוצרי תוכן שיוצרים תכנים קצרים ושטחיים שמצליחים לסחוף קהל רב באמצעות הפלטפורמות האלה. מנגד, ישנן פלטפורמות שמקדמות תכנים שונים לגמרי, כמו לינקדין (LinkedIn) או סאבסטאק (Substack) למשל, פלטפורמות שמעודדת תוכן אינפורמטיבי בעל משמעות וערך לימודי או מעורר השראה. הפלטפורמות הללו מושכות יוצרי תוכן מסוג שונה, בין היתר אפשר למצוא בהן זוכי פוליצר ועיתונאים מובילים שמשתפים תכנים מתחומיי ההתמחות שלהם. יש אלטרנטיבות מעולות ״לגלילה חסרת התכלית״, כשאנחנו רוצים להעביר את הזמן ברכבת או בשירותים אנחנו יכולים לקרוא או לצפות במשהו שבאמת יכול לקדם אותנו.
לסנן (עד כמה שאפשר)
יש לנו שליטה מסוימת על התוכן שיופיע בפיד שלנו, למרות שהפלטפורמות אוספות עלינו מידע ומנסות ״להציע״ לנו תוכן שהן בחרו עבורנו כדי לפתות אותנו, עדין יש לנו יכולת לבחור אחרי מי לעקוב. אם הפיד שלנו מלא בתוכן לא רלוונטי שמסיח את דעתנו ושואב אותנו לשעות של גלילה חסרת תכלית, אולי הגיע הזמן לסנן את החשבונות הללו ולעקוב אחר יוצרי תוכן ועמודים שמספקים לנו ערך.
בעידן הזה אנחנו עושים הרבה דברים עבור כסף וסיפוק עצמי ופחות חושבים על ההשלכות ארוכות הטווח של הפעולות שלנו. אופן השימוש שלנו ברשתות החברתיות והרגלי צריכת המידע שלנו הם עוד סימפטום של תהליך הדרגתי שבו אנחנו הולכים ומתרחקים מהמהות שלנו בעידן המודרני. אין ספק שרשתות חברתיות יכולות להיות כלי מדהים אם נשתמש בכלי הזה בצורה מודעת ומושכלת. הבחירה האם להיות צרכנים פסיביים של תוכן רדוד או משתתפים אקטיביים בתרבות דיגיטלית של שיתוף מידע משמעותי היא שלנו.
Comments